מדינות רבות רואות בהשקעה ב-AI כיתרון אסטרטגי לאומי, ובמרוץ זה לחדשנות טכנולוגית, עולה השאלה האם ישראל יכולה – ואולי אף צריכה – למלא תפקיד מרכזי ומוביל במהפכת ה-AI בתחום זה.
המצב הנוכחי: פער בין הפוטנציאל למציאות
לישראל יש יתרונות ייחודיים בתור אומת הסטארט-אפ, עם אקו-סיסטם יזמי עשיר ומגוון חברות פינטק מובילות. עם זאת, השקעות בישראל בסטארט-אפים מבוססי AI בתחום הניהול הפיננסי עדיין נמוכות משמעותית לעומת ארה"ב ואירופה. הפער נובע בחלקו ממחסור בהון אנושי ובמומחי AI מקומיים, ובחלקו מהעדר מדיניות כלכלית המכוונת לעידוד חברות בתחום. הדו"ח האחרון של Rise Israel אף מצביע על הצורך הדחוף בשיפור תנאי ההכשרה והקצאת משאבים משמעותיים, כדי למצות את הפוטנציאל העצום הגלום בתחום זה.
האתגר החדש עבור מנהלי כספים (CFOs) בארגונים
תפקיד מנהלי הכספים עבר בשנים האחרונות שינוי מהותי: ממוקד בדיווח כספי ובניהול סיכונים, הוא הפך לאסטרטגי – תפקיד התומך ישירות בהנהלת החברה, מנווט ומכוון את העשייה העסקית. יחד עם זאת, הכלים בהם משתמשים עדיין מסורבלים במקרים רבים. במקומות רבים צוותי הכספים מתמודדים עם ריבוי של תהליכים ידניים ושימוש בכלים מבוזרים שאינם מסונכרנים, המכבידים על עיבוד המידע הכספי בצורה יעילה.
הפוטנציאל של AI עבור מנהלי כספים טמון ביכולתו לעבד כמויות מידע עצומות ממקורות מגוונים, ולהפוך אותו לתובנות עמוקות ומדויקות בזמן אמת. כך, בעזרת כלי AI, יכולים מנהלי כספים להוריד משמעותית את כמות הטעויות הנגרמות בשל תהליכים ידניים, ולשפר את תהליכי קבלת ההחלטות תוך הסתמכות על מידע מהימן וזמין.
צעדים הכרחיים למימוש הפוטנציאל בישראל
כדי להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום ה-AI בניהול פיננסי, יש לנקוט מספר צעדים אסטרטגיים, המחייבים שיתוף פעולה בין ממשלה, תעשייה ואקדמיה.
- השקעה בהכשרת מומחי AI: יש להגדיל את ההשקעה בהכשרת אנשי מקצוע בתחומי הבינה המלאכותית, עם דגש על התמחות בניהול פיננסי. ככל שיגדלו מספר המומחים המקומיים, כך יגברו ההזדמנויות לפיתוח כלים מתקדמים בתחום.
- רגולציה תומכת חדשנות: בעוד שבארה"ב ובאירופה מתפתחת רגולציה ייעודית ל-AI, כמו ה-AI Act באיחוד האירופי, גם בישראל יש לפתח מסגרת רגולטורית ברורה שתעודד את החדשנות. יש להבטיח מסגרת שתשמור על בטיחות ופרטיות המשתמשים, תוך תמיכה ביזמות והנגשה של כלים טכנולוגיים לשוק.
- תמריצים כלכליים לחברות פינטק: על הממשלה להציע תמריצים כלכליים – דוגמת הקלות מס ותקציבים ייעודיים – לחברות אשר יקדמו פתרונות AI בניהול פיננסי. כך, ניתן יהיה לעודד חברות להיכנס לתחום ולהרחיב את הפעילות העסקית שלהן.
- שיתופי פעולה בין-לאומיים: יצירת בריתות ושיתופי פעולה עם מרכזי מחקר ופיתוח ברחבי העולם תסייע בהבאת מומחיות וניסיון בינלאומי לישראל, ותחזק את הידע המקומי בתחום ה-AI בניהול פיננסי.
- אימוץ פתרונות AI במגזר הציבורי: הממשלה צריכה לשמש דוגמה ולהוביל את השוק בשימוש בפתרונות AI לניהול פיננסי. בכך, היא תוכל להציג הצלחות וליצור גירוי לשוק הרחב.
כיצד תוכל הבינה המלאכותית לשנות את פני הניהול הפיננסי?
טכנולוגיות AI כבר מוכיחות עצמן במגוון תחומים פיננסיים – מייעול תהליכי ניהול סיכונים, דרך תחזיות פיננסיות ועד לאוטומציה של תהליכים רוטיניים. עבור מנהלי כספים, כלים אלו מספקים יכולות מתקדמות אשר מקצרות ומפשטות תהליכים ארוכים ומורכבים. לדוגמה, מערכות AI יכולות לנתח נתוני מסחר בזמן אמת, לחזות מגמות ולהתריע על מצבי סיכון בזמן קצר יותר מכל אדם או מערכת מסורתית.
למה דווקא ישראל יכולה להוביל את מהפכת ה-AI?
עם אקו-סיסטם יזמי חזק ומספר רב של סטארט-אפים בתחומי הטכנולוגיה, לישראל יש את התשתית הנחוצה לשגשוג בתחום זה. יתרה מכך, הגישה הפתוחה לחדשנות ומעמדה כמובילה עולמית בפתרונות פינטק יכולים לתרום לישראל כמעצמת AI בניהול פיננסי.
האם ישראל תנצל את ההזדמנות?
ישראל נמצאת כעת בצומת דרכים. החלטה לפתח אסטרטגיה לאומית לקידום AI בניהול פיננסי תאפשר לה להשתלב ואף להוביל בתחום זה בשוק העולמי. אך מימוש הפוטנציאל ידרוש שיתוף פעולה הדוק בין מגזרים שונים – תעשייה, ממשלה ואקדמיה – כך שהמשק כולו יוכל ליהנות מתשתית תומכת. בעזרת גישה מאוזנת זו, ישראל תוכל להצעיד את הכלכלה המקומית קדימה ולהוביל את מהפכת ה-AI בניהול הפיננסי.
